Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 143b

מַתְנִי' חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה מַצִּילִין הֵימֶנָּה מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת, וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים: בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִסְפּוֹג. אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּירוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין, וְאִם יָצְאוּ מֵעַצְמָן — אֲסוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לָאוֹכָלִין — הַיּוֹצֵא מֵהֶן מוּתָּר. וְאִם לְמַשְׁקִין — הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר. חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִיסְּקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְיָצְאוּ מֵעַצְמָן — אֲסוּרִין, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר.

Traduction

MISHNA: From a barrel of wine or oil that broke on Shabbat, one may rescue from it food sufficient for three meals, and one may also say to others: Come and rescue food for yourselves. This applies provided that one does not soak up the wine or oil with a sponge or rag, due to the prohibition of squeezing. One may not squeeze fruits on Shabbat in order to extract liquids from them. And if liquids seeped out on their own, it is prohibited to use them on Shabbat. Rabbi Yehuda says: If the fruits were designated for eating, the liquid that seeps from them on Shabbat is permitted. There is no concern lest one purposely squeeze liquids from fruit that is designated for eating. And if the fruits were originally designated for liquids, the liquids that seep from them on Shabbat are prohibited. In the case of honeycombs that one crushed on Shabbat eve, and honey and wax seeped from them on their own on Shabbat, they are prohibited, and Rabbi Eliezer permits using them.

Rachi non traduit

מתני' חבית מצילין הימנה מזון ג' סעודות. ואפילו בכלים הרבה דאילו בחד מנא אמרי' בכל כתבי הקדש (לעיל שבת דף קכ.) דכמה דבעי מציל:

לכם. כל אחד מזון ג' סעודות:

ובלבד שלא יספוג. שלא ישים ספוג במקום היין לחזור ולהטיפו בכלי גזירה שמא יסחוט:

אין סוחטין את הפירות. דהוה ליה מפרק תולדה דדישה:

אסורין. גזירה שמא יסחוט לכתחילה:

רבי יהודה אומר אם לאוכלין. הם מכונסין אותם פירות היוצא מהן מותר דלא ניחא ליה במה שזבו וליכא למגזר בהן שמא יסחוט:

ואם למשקין. מכונסין אסורין דניחא ליה במאי דנפקא מינייהו ונתקיימה מחשבתו ואיכא למיגזר שמא יסחוט והכי אמרי' בביצה דטעמא דמשקין שזבו משום שמא יסחוט הוא:

חלות דבש. מאחר שמרוסקין הדבש זב מאליו מתוך השעוה ואין דרך לסוחטו הלכך רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין גזירה אטו שאינן מרוסקין דילמא מרסק להו:

Tossefoth non traduit

מתני' חבית. ובלבד שלא יספוג. אפילו יש לו עור בית אחיזה דליכא חשש סחיטה אסור כדמפרש בגמרא שלא יעשה כדרך שעושה בחול:

גְּמָ' תָּנָא: לֹא יִסְפּוֹג בְּיַיִן וְלֹא יְטַפֵּחַ בְּשֶׁמֶן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל. תָּנוּ רַבָּנַן: נִתְפַּזְּרוּ לוֹ פֵּירוֹת בֶּחָצֵר — מְלַקֵּט עַל יָד עַל יָד, וְאוֹכֵל, אֲבָל לֹא לְתוֹךְ הַסַּל וְלֹא לְתוֹךְ הַקּוּפָּה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל.

Traduction

GEMARA: It was taught in the Tosefta: One may not soak up wine and one may not collect oil in his hand, so that one will not conduct himself on Shabbat in the manner that he conducts himself during the week. The Sages taught in a baraita: If one’s fruit was scattered in a courtyard on Shabbat, one may collect them from hand to hand, a little at a time, and eat them immediately. However, one may not collect them into a basket or into a box, so that one will not conduct himself on Shabbat in the manner that he conducts himself during the week.

Rachi non traduit

גמ' ויטפח. מכניס בו כפו והשמן נדבק בה ומקנחו בשפת הכלי ואסרוה משום עובדין דחול:

Tossefoth non traduit

מלקט על יד על יד ואוכל. נראה דל''ג ואוכל מדקתי סיפא אבל לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה משמע הנך דווקא אסירי משום עובדא דחול אבל לתוך כפו שרי:

אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּירוֹת. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים בְּזֵיתִים וַעֲנָבִים. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּלִסְחִיטָה נִינְהוּ — יָהֵיב דַּעְתֵּיהּ. וְעוּלָּא אָמַר רַב: חָלוּק הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אַף בְּזֵיתִים וַעֲנָבִים. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בִּשְׁאָר פֵּירוֹת, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּזֵיתִים וַעֲנָבִים.

Traduction

We learned in the mishna: One may not squeeze fruit on Shabbat, and the liquid that seeps from fruit on its own is prohibited. Rabbi Yehuda, however, distinguishes between fruit that is designated for eating, in which case the liquid that seeps out on its own is permitted, and fruit that is designated for juicing, in which case the liquid that seeps out on its own on Shabbat is prohibited. Rav Yehuda said that Shmuel said: Rabbi Yehuda concedes to the Rabbis with regard to olives and grapes. Even if they were designated for eating, the liquid that seeps from them on its own on Shabbat is prohibited. What is the reason for this? Since they are generally used for squeezing, one had in mind from the outset that these would serve that purpose as well, even if he designated them for eating. And Ulla said that Rav said: Rabbi Yehuda was in disagreement even with regard to olives and grapes. And Rabbi Yoḥanan said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to other fruits, and the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to olives and grapes.

Rachi non traduit

מודה ר' יהודה בזיתים. דאע''ג דהכניסן לאוכלין היוצא מהן אסור דכיון דרובן לסחיטה קיימי כי אתו לידי משקה יהיב דעתיה למיהוי ניחא ליה בהכי:

אפי' בזיתים וענבים. הואיל והני לאוכלין נכנסו:

Tossefoth non traduit

ורבי יוחנן אמר הלכה כרבי יהודה בשאר פירות. בריש מסכת ביצה (דף ג. ושם) רבי יוחנן רמי דר' יהודה אדרבי יהודה תנן ר''י אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר אם למשקין כו' אלמא כל לאוכלין אוכלא דאיפרת הוא ורמינהו ועוד אמר ר''י מתנה אדם על הכלכלה של פירות ביו''ט ראשון ואוכלה בשני וכן ביצה שנולדה בראשון אוכלה בשני בשני אין בראשון לא ואמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה וצריך לומר דההיא דמתנה אדם מחליף דאי מתני' מחליף אם כן במאי דנקט הכא ר' יהודה הוה ליה למינקט רבנן וה''ל למימר הלכה כרבנן בשאר פירות. מ''ר. ולי נראה דאפילו אפיך מתני' אתי שפיר כעין שמצינו בב''ק בפרק הגוזל קמא (בבא קמא דף צו:) דתנן גזל בהמה והוכחשה עבדים והזקינו משלם כשעת הגזלה ר''מ אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך ואמר בגמרא אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר רב הלכה כר''מ ופריך ורב שביק רבנן ועביד כר''מ כו' עד דמסיק דרב מתניתין איפכא אתנא' אלמא אע''פ שהיה שונה במתניתין וחכ''א בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך וה''ל למימר השתא הלכה כחכמים אפ''ה נקט ר''מ לפי מה שהאחרים שונין המשנה ה''נ נקט רבי יוחנן רבי יהודה בשמעתין וכן נמי מצינו בשילהי פ''ק דסוכה (דף יט:) דתנן העושה סוכתו כמין צריף ר''א פוסל וחכמים מכשירין ואמרינן בגמרא אביי אשכחיה לרב יוסף דגני בכילת חתנים בסוכה א''ל כמאן כר''א א''ל שבקת רבנן ועבדת כר''א אמר ליה ברייתא איפכא תניא השתא היה לו להשיב רב יוסף כרבנן ולא כר''א כיון דאיהו איפכא תני. אלא כן דרך הש''ס בכל מקום. נראה לי:

הלכה כר' יהודה בשאר פירות. אע''ג דבריש ביצה (ד' ג.) גזר ר' יוחנן ביצה שנולדה ביו''ט משום משקין שזבו והכא לא גזר בשאר פירות י''ל דשייך טפי לגזור בביצה לפי שהיא עומדת ליסחט מן התרנגולת ודרך לגומעה חיה אבל שאר פירות אין עומדים ליסחט כלל. מ''ר:

אָמַר רַבָּה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים בְּזֵיתִים וַעֲנָבִים, וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בִּשְׁאָר פֵּירוֹת.

Traduction

Rabba said that Rav Yehuda said that Shmuel said as follows: Rabbi Yehuda would concede to the Rabbis with regard to olives and grapes, and the Rabbis would concede to Rabbi Yehuda with regard to other fruit.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אַבָּא: אֶלָּא בְּמַאי פְּלִיגִי? אֲמַר לֵיהּ: לְכִי תַּשְׁכַּח. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא בְּתוּתִים וְרִמּוֹנִים פְּלִיגִי.

Traduction

Rabbi Yirmeya said to Rabbi Abba: If it is true that they agree with each other, with regard to what do they disagree? He said to him: When you find it, i.e., examine this matter and you will find areas in which they disagree. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It stands to reason that they disagree with regard to mulberries and pomegranates, which have intermediate status, between olives and grapes, which are always considered designated for juicing, and other fruits, which are not.

Rachi non traduit

מסתברא בתותים ורמונים פליגי. דאיכא דבעו להו למשקין הלכך משוו להו רבנן כזיתים וענבים ור' יהודה פליג עלייהו אבל שאר פירות ליכא דבעי להו למשקין הלכך מודו רבנן בהם:

דְּתַנְיָא: זֵיתִים שֶׁמָּשַׁךְ מֵהֶן שֶׁמֶן וַעֲנָבִים שֶׁמָּשַׁךְ מֵהֶן יַיִן, וְהִכְנִיסָן, בֵּין לְאוֹכֶל בֵּין לְמַשְׁקִין — הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר. תּוּתִים שֶׁמָּשַׁךְ מֵהֶן מַיִם וְרִמּוֹנִים שֶׁמָּשַׁךְ מֵהֶן יַיִן, וְהִכְנִיסָן, לָאוֹכָלִין — הַיּוֹצֵא מֵהֶן מוּתָּר, לְמַשְׁקִין וְלִסְתָם — הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין לָאוֹכָלִין בֵּין לְמַשְׁקִין — הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר.

Traduction

As it was taught in a baraita: With regard to olives from which one squeezed oil and grapes from which one squeezed wine before Shabbat (Tosafot), and he subsequently brought them into his house, whether he brought them in for use as food or whether he brought them in for use of their liquids, that which seeps from them on its own on Shabbat is prohibited. However, with regard to mulberries from which one squeezed water, i.e., juice, and pomegranates from which one squeezed wine, i.e., pomegranate juice, and he brought them into the house, if he originally brought them in for use as food, what seeps from them is permitted. And if he brought them in for use of their liquids, and similarly, if he brought them in without specifying his intention, what seeps from them is prohibited. This is the statement of Rabbi Yehuda. And the Rabbis say: Whether he brought them into the house for use as food or whether he brought them in for use of their liquids, what seeps from them is prohibited.

Rachi non traduit

שמשך. זב מאליהן כמו נהרות המושכין (לעיל שבת דף קכא.):

והכניסן. מתחילתן בין לאוכלין בין למשקין כו' דרמונים קרי יין משום דאית להו קיוהא:

וחכ''א כו'. והא דנקט רב נחמן לישנא דמסתברא ולא אמר בהדיא דבתותים ורמונים פליגי משום דאיכא למימר פליגי בתותים ורמונים וה''ה לשאר פירות ולהודיעך כחו דרבי יהודה נקט להו ואי משום ברייתא דלקמן דשמעינן מינה דמודים חכמים לרבי יהודה בשאר פירות לאו בהדיא שמעינן לה דאיכא למימר רבי יהודה היא כדפרכינן עלה:

Tossefoth non traduit

שמשך מהן שמן כו'. פי' בקונט' שמשך זב מאליהן כמו נהרות המושכין ולפירושו צריך לומר הכניסן בין לאוכלין כו' היינו הכניסן מתחילתן ואין הלשון משמע כן ועוד קשה לר''י דאי משך מאליו קאמר גבי תותים שמשך מהם מים ה''ל למימר שמשכו או שנמשכו דמים בכל מקום לשון רבים ועוד קשה לר''י אם כן הך ברייתא הוה תיובתא דרב ורבי יוחנן דאמרי לעיל חלוק היה רבי יהודה בזיתים וענבים דהכא משמע דבזיתים וענבים מודה אלא נראה לר''י דמשך אאדם קאי וסחטן תחילה ושוב הכניסן דהשתא. לרב ורבי יוחנן דסברי חלוק היה רבי יהודה בזיתים וענבים נקט דוקא משך דאיכא למיחש טפי דילמא יהיב דעתיה לסחוט משקה אחר שהכניסו נמי לאכילה מאחר שסחטן תחילה להוציא מהן משקה הא לא משך לא ולשמואל דאמר מודה רבי יהודה בזיתים וענבים נקט משך משום רבותא דתותים ורמונים דאפילו משך הכניסן לאוכלין היוצא מהן מותר. מ''ר:

וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה סְתָם אָסוּר?! וְהָתְנַן: חֲלֵב הָאִשָּׁה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. חֲלֵב בְּהֵמָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא לְרָצוֹן.

Traduction

The Gemara questions this baraita: And does Rabbi Yehuda maintain that in the case of undesignated fruit that was not designated for a specific purpose, the liquid that seeps on its own is prohibited? Didn’t we learn in a mishna: A woman’s milk is considered a liquid and therefore renders food susceptible to ritual impurity, whether the milk was expressed volitionally and whether it was expressed unvolitionally? On the other hand, milk of an animal only renders food susceptible to ritual impurity if it was milked volitionally but not if it drips out on its own.

Rachi non traduit

וסבר רבי יהודה סתם. שלא פירש לאוכל ולא למשקה הוי המשקה הזב מהן אסור:

והתנן חלב האשה מטמא. מכשיר:

לרצון ושלא לרצון. בין שיצא ממנה לרצון בין שיצא שלא לרצון שהחלב קרוי משקה שנאמר ותפתח את נאד החלב ותשקהו (שופטים ד':י''ט):

Tossefoth non traduit

חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון. והא דתנן במסכת מכשירין (פ''א) כל משקה שתחילתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון או שסופו לרצון אף על פי שאין תחלתו לרצון מכשיר לא דמי רצון דהתם לרצון דהכא דהתם מיירי בשעת נפילתן על הזרעים שיהא לרצון דבעינן יותן דומיא דכי יתן מה יתן דניחא ליה אף יותן דניחא ליה אבל הכא מיירי בשעת פרישה מן האשה או מן הבהמה:

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: קַל וָחוֹמֶר הוּא, וּמֶה חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מְיוּחָד אֶלָּא לִקְטַנִּים — מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, חֲלֵב הַבְּהֵמָה שֶׁמְיוּחָד בֵּין לִקְטַנִּים בֵּין לִגְדוֹלִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא בֵּין לְרָצוֹן וּבֵין שֶׁלֹּא לְרָצוֹן? אָמְרוּ לוֹ: אִם טָמֵא חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָמֵא, יְטַמֵּא חֲלֵב הַבְּהֵמָה

Traduction

Rabbi Akiva said: It is an a fortiori inference that this is incorrect: Just as a woman’s milk, which is intended only for young children, is considered a liquid and renders food susceptible to ritual impurity both if the milk is expressed volitionally and if it is expressed unvolitionally, the milk of an animal, which is intended for both young and old, is it not logical that it should render food susceptible to ritual impurity, both if it was expressed volitionally and if it was expressed unvolitionally? They said to him that this a fortiori inference can be refuted in the following way: If a woman’s milk renders food susceptible to ritual impurity even when the milk was expressed unvolitionally, as the status of the blood of her wound is also that of a liquid that renders food susceptible to ritual impurity, that does not mean that the milk of an animal renders food susceptible to ritual impurity

Rachi non traduit

חלב הבהמה אינו מטמא אלא אם כן יצא לרצון. ואי לא לא חשיב משקה ואם נגע בו שרץ אינו מקבל טומאה וטעמא מפרש לקמיה:

שדם מגפתה. של אשה אם נגף רגלה או ידה וכל חבורה שיצא ממנה דם כדאמר בפרק דם הנדה (נדה דף כה:) דם חללים דהיינו דם הרוג קרוי משקה שנאמר ודם חללים ישתה ודם מגפתו מפרש התם דדם חללים הוי דמה לי קטליה כוליה מה לי קטליה פלגא וחלב כדם מגפתו דדם נעכר. ונעשה חלב ודם מגפתה סתמיה שלא לרצון הוא וטמא:

יטמא חלב הבהמה שלא לרצון. בתמיה שהרי דם מגפתה טהור דבהמה לאו בכלל חלל הוא ומיהו דם שחיטה מכשר משום דאיתקש למים דכתיב (דברים י''ב:ט''ז) על הארץ תשפכנו כמים:

Tossefoth non traduit

לרצון ושלא לרצון. כדמפרש בסמוך טעמא משום דדם מגפתה טמא וחלב ודם חד הוא דדם נעכר ונעשה חלב ולא צריכין למה שפי' בקונט' משום דאיקרי משקה שנאמר ותפתח את נאד החלב ותשקהו ונראה לר''י דהא דאיצטריך לפרש האי טעמא בפ' דם נדה (נדה דף נה:) גבי חלב האשה הנ''מ לרבי עקיבא דשמעתין דלית ליה טעמא דפרישה או למאן דלית ליה דם נעכר ונעשה חלב אבל לרבנן דשמעתין לא צריך כדפרישית לחלב האשה אלא דוקא לטמא חלב בהמה לרצון. מ''ר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source